ג`מיל עבדלקאדר נ' לישע שרון ואח'

החלטה

1.ביום 27.5.08 תבע המבקש את המשיבים לפיצוי נזקי גופו בגין תאונת עבודה (מיום 7.8.06) שבה, עפ"י הנטען בכתב התביעה, תוך כדי עבודתו אצל הנתבע – "עף מסמר פלדה ופגע בעינו השמאלית של התובע".

ארבע שנים לאחר הגשת התביעה (!), ביום 29.1.12, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה באופן בו ייאמר כי הגוף המתכתי שפגע בעינו של המבקש היה "חלקיק של מסמר" ולא "מסמר".

בימ"ש השלום (כב' השופט י. טישלר) דחה את הבקשה לאור האיחור בן 4 השנים בהגשתה, לאור העובדה שהתובענה נמצאת בהליכי בירור מתקדמים ולאור העיכוב הבלתי ראוי שייגרם אם תיעתר בקשת התיקון בשלב כה מאוחר זה.

בפני בקשת התובע (המבקש) לרשות לערער על ההחלטה.

2.דין הבקשה להידחות על הסף וזאת נוכח הימנעות המבקש מהפקדת הערובה אותה אמור היה לשלם עוד במחצית חודש מרץ 2012.

3.למעלה מן הצורך אוסיף כי גם לגופה של הבקשה דינה להידחות מבלי לבקש תגובת המשיבים.

המבקש לא סיפק הסבר מניח את הדעת לאיחור בן 4 השנים שבבקשת התיקון – וזאת במיוחד שעה שכתב התביעה נוסח במקורו (בעניין הרלבנטי) עפ"י גרסת המבקש עצמו בפניותיו לביטוח הלאומי סמוך לאחר התאונה.

יתרה מזו, בשלב הבירור העובדתי (התיק קבוע להוכחות סמוך לאחר הפגרה), יתבררו אל נכון נסיבות התאונה ופרטיה – ותיקון כתב התביעה המבוקש ("חלקיק מסמר" ולא "מסמר") או הותרתו כפי שהוא – אינם אמורים להוות מכשול או חסם בפני קביעת העובדות לאשורן.

4.בנסיבות אלה – איני מוצא פגם או טעות בהחלטה קמא או בנימוקיה, המצדיקים התערבות ערעורית.

אשר על כן – דין הבקשה להדחות גם לגופה.

סוף דבר – הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבים אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ב, 23 יולי 2012, בהעדר הצדדים.